האם סמכות הורית יכולה להיות מיטיבה?

 גבולות או אהבה?  עונש או חיבוק?  או או? ואולי- הסמכות יכולה להיות גם מיטיבה?
דילמה שכל הורה שואל את עצמו בתקופת גידול ילדיו!
והשאלות ממשיכות - האם עונש זה פתרון? הם עונשים הם גבולות? מתי נכון לתת עונש? מתי להבליג?
האם חיבוק מטשטש את הגבול?
והשאלות הגדולות -למה בכלל הילד צריך גבולות? האם עונש או פחד מהורה זה גבול? איך יבין הילד את הגבולות ולא אצטרך כל פעם לחזור עליהם?
סימני השאלה והדילמות נמשכות וגוברות ככל שהילד גדל....
במשך שלושה עשורים שאני מגדלת את ילדי ופוגשת הורים בקליניקה, וזה הנושא העיקרי שחוזר שוב ושוב...כולנו עסוקים בו תמיד גם כשהכל משתנה מסביב...
אז בואו נתחיל לעשות סדר מהתחלה -
מה זה גבול? למה הוא נחוץ?
גבול היא מסגרת של חוקים וסדרי חיים ברורים ובהירים ויחד עם זה- גמישים ומתשנים בהתאם לגיל הילד וצרכיו.
יצירת הגבולות עבור הילד מאפשרת לו -יציבות בטחון ורגיעה!
הם שומרים ומגינים עליו מפני התוקפנות והפחדים שלו, ומאידך מאפשרים לו לנהל עם ההורים דיאלוג
על הכעסים, התסכולים,והיצרים שנוצרים בתוכו. המשא ומתן הזה עם ההורים - מה כן ומה לא? מתי תקבל ומתי לא? עוזרים לילד לקבל ולהפנים את התסכולים (וככה להכין אותו למציאות החיים) ואז להרגע!
כלומר - כל התהליך הזה של מתן גבולות ברורים וגמישים מגדל ומחזק בילד את מנגנוני ההרגעה בתוכו!
זהו אחד ההישיגים הכי חשובים לחיי הילד ולהמשך חייו כבוגר.
אנשים בוגרים שמגיעים אלי לטיפול שואלים אותי - איך אני ארגע? מה לעשות כדי להוריד את "האש"
שבוערת לי בפנים ולהרגע?
כל אחד מאיתנו יודע ומכיר על עצמו ובתוכו - כמה חשוב לו והיה רוצה להגביר את יכולת ההרגעה ואת תחושת השלווה והשקט בפנים...
זהו המנגנון החשוב ביותר  להקטין מתח ולחצים...לבריאות ולאיכות חיים!
למה זה כל כך קשה לנו? איפה אנחנו מתלבלים?
האם יצירת גבולות מקטינה את האהבה לילד?